האינטרנט, כפי שאנו מכירים אותו, נמצא בעיצומו של שינוי פרדיגמטי נוסף. לאחר השלבים המוקדמים של "Web1" (האינטרנט הסטטי) ו-"Web2" (האינטרנט החברתי והאינטראקטיבי הנשלט על ידי פלטפורמות מרכזיות), אנו עדים כעת לצמיחתו של "Web3" – חזון לאינטרנט מבוזר יותר, שקוף, ובבעלות המשתמשים. מערכת אקולוגית זו, המבוססת במידה רבה על טכנולוגיית בלוקצ'יין ונכסים קריפטוגרפיים, שואפת להעצים משתמשים ולהציע דרכים חדשות לאינטראקציה, יצירת תוכן ובעלות דיגיטלית. מאמר זה נועד לספק הסבר מקיף על מהותו של Web3, אופן פעולתו, הטכנולוגיות המניעות אותו, הפוטנציאל הגלום בו והאתגרים העומדים בפניו.
מהו Web3?
Web3, או "האינטרנט המבוזר", הוא מונח המתאר את הדור הבא של האינטרנט, שבו טכנולוגיות מבוזרות, ובראשן בלוקצ'יין, משנות את האופן שבו יישומים נבנים ומשתמשים מקיימים אינטראקציה. בניגוד ל-Web2, שם הנתונים והפלטפורמות נשלטים לרוב על ידי מספר מצומצם של תאגידים גדולים, Web3 שואף ליצור תשתית אינטרנט פתוחה יותר, שבה למשתמשים יש בעלות ושליטה רבה יותר על הנתונים, הזהות והנכסים הדיגיטליים שלהם.
הליבה של Web3 היא הרעיון של ביזור. במקום להסתמך על שרתים ומסדי נתונים מרכזיים, יישומי Web3 (המכונים לעתים קרובות dApps - Decentralized Applications) פועלים על גבי רשתות בלוקצ'יין או רשתות עמית לעמית (Peer-to-Peer). חוזים חכמים, שהם קטעי קוד הרצים אוטומטית על הבלוקצ'יין, מאפשרים אוטומציה של תהליכים והסכמים ללא צורך במתווכים. כלכלת הטוקנים (Tokenomics) משחקת תפקיד מרכזי, כאשר מטבעות דיגיטליים ואסימונים (Tokens) משמשים לתמרוץ משתתפים, לניהול פרוטוקולים (דרך אסימוני ממשל) ולייצוג בעלות על נכסים דיגיטליים.
ניתן לחשוב על Web3 כעל מעבר מאינטרנט של "קריאה" (Web1) ו"קריאה-כתיבה" (Web2) לאינטרנט של "קריאה-כתיבה-בעלות" . המשתמשים אינם רק צרכנים או יוצרי תוכן בפלטפורמות של אחרים, אלא גם בעלים ושותפים פעילים בעיצוב ובניהול של הפלטפורמות והשירותים עצמם.
Web3 לעומת Web1 ו-Web2: הבדלים עיקריים
ההבנה של Web3 מתחדדת כאשר משווים אותו לשני הדורות הקודמים של האינטרנט:
Web1 (בערך 1990-2004) – "האינטרנט לקריאה בלבד":
מאפיינים: אתרים סטטיים המספקים מידע, רובם המכריע של המשתמשים היו צרכני תוכן פסיביים.
טכנולוגיות עיקריות: HTML, HTTP, דפדפנים מוקדמים.
שליטה: מפתחי אתרים ובעלי תוכן בודדים.
דוגמאות: אתרי אינטרנט אישיים, פורטלים חדשותיים ראשונים.
מאפיינים: ביזור, בעלות משתמשים על נתונים ונכסים, שקיפות (לרוב), עמידות לצנזורה, שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים.
טכנולוגיות עיקריות: בלוקצ'יין, חוזים חכמים, מטבעות קריפטוגרפיים, אחסון מבוזר (כמו IPFS), זהות דיגיטלית מבוזרת.
שליטה: שאיפה להחזיר את השליטה למשתמשים ולקהילות, הפחתת התלות בגופים מרכזיים.
דוגמאות: יישומים מבוזרים (dApps) בתחומים כמו פיננסים (DeFi), משחקים (Play-to-Earn), אמנות דיגיטלית (NFTs), וארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAOs).
כיצד פועל Web3? הבסיס הטכנולוגי
הפעילות ב-Web3 נשענת על שילוב של מספר טכנולוגיות יסוד:
בלוקצ'יין: זוהי התשתית הבסיסית – ספר חשבונות דיגיטלי, מבוזר, מאובטח ובלתי ניתן לשינוי. הבלוקצ'יין מאפשר רישום שקוף ומאובטח של עסקאות ונתונים ללא צורך בגוף אימות מרכזי. רשתות כמו Ethereum הן פלטפורמות פופולריות לפיתוח והרצת יישומי Web3.
חוזים חכמים: פרוטוקולים ממוחשבים המוטמעים בבלוקצ'יין ומבצעים באופן אוטומטי פעולות מוגדרות מראש כאשר תנאים מסוימים מתקיימים. הם מהווים את ה"מנוע" הלוגי של יישומי Web3, מאפשרים אוטומציה של הסכמים ואינטראקציות מורכבות.
מטבעות קריפטוגרפיים ואסימונים (Tokens): אלו הם הנכסים הדיגיטליים המשמשים כאמצעי חליפין, יחידת ערך, מנגנון תמרוץ, אמצעי לניהול פרוטוקולים (Governance Tokens) וייצוג של בעלות דיגיטלית (כמו NFTs).
ארנקים דיגיטליים: יישומים המאפשרים למשתמשים לאחסן ולנהל את המטבעות הקריפטוגרפיים והאסימונים שלהם, וכן לקיים אינטראקציה עם dApps. הארנק משמש כ"זהות" של המשתמש בעולם ה-Web3.
אורקלים (Oracles): שירותים המגשרים בין הבלוקצ'יין לבין העולם החיצון, ומספקים לחוזים חכמים נתונים מהימנים מחוץ לרשת (Off-chain data) הנדרשים לביצוע פעולות.
אחסון מבוזר: פתרונות כמו IPFS (InterPlanetary File System) מאפשרים אחסון קבצים באופן מבוזר, כך שאינם תלויים בשרת מרכזי יחיד.
כיצד הרעיון של Web3 בא לידי ביטוי בפועל?
כדי שהחזון של Web3 יתממש, נדרשת התפתחות של מגוון טכנולוגיות תשתית ויישומים המגלמים את עקרונות הביזור, השקיפות והבעלות המשתמש. במקום להצביע על פרויקטים ספציפיים כמימוש היחיד של Web3, נכון יותר לבחון את התחומים הטכנולוגיים הקריטיים ואת סוגי הפתרונות המתהווים בהם. להלן מספר דוגמאות לקטגוריות תשתית חיוניות ופרויקטים המדגימים כיצד מטפלים באתגרים אלו:
חיבור הבלוקצ'יין לעולם החיצון – אורקלים מבוזרים: חוזים חכמים, מעצם טבעם, מוגבלים לנתונים הקיימים על הבלוקצ'יין בו הם פועלים. כדי לאפשר להם אינטראקציה עם העולם החיצון, נדרשים פתרונות המכונים אורקלים.Chainlinkלדוגמה, היא רשת אורקלים מבוזרת המאפשרת לחוזים חכמים להתחבר באופן מאובטח למקורות נתונים חיצוניים. יכולת זו קריטית למגוון יישומי Web3, החל מ-DeFi (למשל, קבלת מידע על מחירי נכסים) ועד לביטוח ומשחקים. האסימון LINK משמש לתשלום עבור שירותי האורקל ולתמרוץ מפעילי צמתים.
שיתוף פעולה בין רשתות בלוקצ'יין (Interoperability): עם ריבוי רשתות בלוקצ'יין שונות, היכולת שלהן לתקשר ולהעביר ערך ומידע ביניהן הופכת לחיונית למערכת אקולוגית מחוברת. פרויקטים בתחום זה שואפים לפתור אתגר זה:
Quant: פרויקט שמטרתו לספק יכולת פעולה הדדית (interoperability) בין רשתות בלוקצ'יין שונות, ואף בין בלוקצ'יין למערכות IT מסורתיות. הוא עושה זאת באמצעות הפלטפורמה החדשנית שלו, Overledger, שהיא למעשה שכבת תוכנה הפועלת מעל רשתות קיימות — מעין "מערכת הפעלה לבלוקצ'יין". Overledger מאפשרת פיתוח של יישומים רב-שרשרתיים (mApps) שיכולים לבצע אינטראקציות עם מספר רשתות בו-זמנית, מבלי להיות מוגבלים לשרשרת אחת. אסימון QNT משמש כתשלום עבור גישה לפלטפורמה, רישוי שירותים, וסטייקינג על גבי שערי גישה (Gateways) המחברים בין המערכות.
Polkadot: פלטפורמה שמאפשרת ליצור רשתות בלוקצ'יין מותאמות אישית (Parachains) שמתחברות לרשת מרכזית (Relay Chain). כל פאראצ'יין מותאם לצרכים ספציפיים, אך נהנה מאבטחת הרשת המרכזית ויכולת תקשורת עם שרשראות אחרות. אסימון DOT משמש (סטייקינג), ממשל והקצאת מקומות לפאראצ'יינים.
ארגון וגישה לנתוני בלוקצ'יין : ככל שכמות הנתונים ברשתות בלוקצ'יין ממשיכה לגדול, קשה יותר ליישומים לגשת אליהם ולעבד אותם ביעילות. לשם כך פותחו פתרונות אינדוקס מבוזרים.
The Graph למשל, הוא פרוטוקול שמאפשר למפתחים לארגן נתוני בלוקצ'יין וליצור עבורם API-ים פתוחים (״תת-גרפים״). כך ניתן לבצע שאילתות מורכבות במהירות וביעילות. אסימון GRT משמש לתמרוץ ולתגמול המשתתפים ברשת.
לצד שכבות תשתית אלו, החזון של Web3 מיושם גם באמצעות קטגוריות רחבות יותר של יישומים ושירותים, כגון:
יישומים מבוזרים (dApps): קטגוריה רחבה הכוללת שירותי DeFi (פיננסים מבוזרים), שווקים ל-NFTs, פלטפורמות מדיה חברתית מבוזרות, ומשחקים מבוססי בלוקצ'יין (GameFi או Play-to-Earn).
ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAOs): קהילות המנוהלות באמצעות חוזים חכמים ואסימוני ממשל, המאפשרות לחברים לקבל החלטות קולקטיביות לגבי ניהול הפרוטוקול או הקופה המשותפת.
זהות דיגיטלית מבוזרת: פתרונות המאפשרים למשתמשים לשלוט בזהותם הדיגיטלית ללא תלות בגורם מרכזי, תוך שמירה על פרטיות.
פרויקטים וקטגוריות אלו אינם Web3 עצמו, אלא אבני בניין המדגימות את הפוטנציאל והכיוונים אליהם מתפתח האינטרנט הבא, ברוח עקרונות הביזור והעצמת המשתמש.
היתרונות הפוטנציאליים של Web3
המודל של Web3 מציע מספר יתרונות תיאורטיים ומעשיים:
בעלות ושליטה של המשתמש: משתמשים הם הבעלים האמיתיים של הנתונים והנכסים הדיגיטליים שלהם, ולא הפלטפורמות. זהות דיגיטלית ריבונית מאפשרת שליטה על המידע האישי.
ביזור ועמידות לצנזורה: הפחתת התלות בנקודות כשל מרכזיות או בגופים היכולים לצנזר תוכן או לחסום גישה באופן שרירותי.
שקיפות: פעולות רבות ב-Web3 (במיוחד אלו המתרחשות על בלוקצ'יין ציבורי) הן שקופות וניתנות לאימות על ידי כל אחד, מה שמגביר את האמון והאחריותיות.
פתיחות ונגישות (Permissionless): ברוב המקרים, כל אחד עם חיבור לאינטרנט וארנק דיגיטלי יכול לגשת לשירותי Web3 ולהשתתף בהם, ללא צורך באישור מגוף מרכזי.
חדשנות מואצת: אופי הקוד הפתוח והקומפוזביליות (יכולת לשלב "אבני לגו" מפרוטוקולים שונים) מאפשרים למפתחים לבנות יישומים חדשים במהירות.
מודלים כלכליים חדשים: כלכלת הטוקנים מאפשרת יצירת מודלים עסקיים חדשים, תמרוץ ישיר של יוצרים ומשתתפים, וחלוקת ערך הוגנת יותר.
הסיכונים המרכזיים ב-Web3
לצד הפוטנציאל המבטיח, חיוני לגשת לתחום ה-Web3 בזהירות רבה, מתוך הבנה שמדובר בסביבה צעירה, ניסיונית ועתירת סיכונים:
מורכבות וחוויית משתמש (UX): כיום, השימוש ביישומי Web3 דורש לעתים קרובות ידע טכני ושימוש בכלים (כמו ארנקים דיגיטליים) שאינם אינטואיטיביים למשתמש הממוצע.
סיכוני אבטחה וחוזים חכמים: באגים או פרצות בקוד של חוזים חכמים עלולים להוביל לגניבת כספים או נכסים דיגיטליים בהיקפים גדולים.
סקלאביליות ועלויות עסקה: רשתות בלוקצ'יין רבות עדיין מתמודדות עם אתגרי סקלאביליות, מה שעלול לגרום לעסקאות להיות איטיות ויקרות (עמלות גז גבוהות), במיוחד בתקופות עומס.
תנודתיות של נכסים קריפטוגרפיים: ערכם של מטבעות ואסימונים רבים המשמשים ב-Web3 יכול להיות תנודתי מאוד.
אי-ודאות רגולטורית: המסגרת הרגולטורית סביב Web3, מטבעות קריפטוגרפיים ו-dApps עדיין מתפתחת ולא ברורה במדינות רבות, כולל ישראל. שינויים רגולטוריים עלולים להשפיע באופן משמעותי על התחום.
הונאות ופעילות זדונית: האופי הפתוח והאנונימי לעתים של Web3 מושך גם גורמים עוינים המנסים לנצל משתמשים תמימים באמצעות הונאות פישינג, פרויקטים פיקטיביים ("Rug Pulls") ועוד.
סיכום
Web3 מייצג חזון שאפתני לשינוי מהותי בתשתית האינטרנט ובאופן שבו אנו מקיימים אינטראקציה דיגיטלית. על ידי מינוף טכנולוגיות כמו בלוקצ'יין, חוזים חכמים ומטבעות קריפטוגרפיים, Web3 שואף ליצור מערכת אקולוגית דיגיטלית פתוחה, שקופה, עמידה לצנזורה, ומעל לכל – כזו המחזירה את השליטה והבעלות לידי המשתמשים. פרויקטים תשתיתיים כמו Chainlink, Quant, Polkadot ו-The Graph ממלאים תפקידים חיוניים בבניית היסודות הטכנולוגיים שיאפשרו את מימוש החזון הזה, כל אחד בתחומו – חיבור לעולם החיצון, יכולת פעולה הדדית ונגישות לנתונים.
עם זאת, חשוב להדגיש כי Web3 נמצא עדיין בשלבי התפתחות מוקדמים, והדרך למימוש מלא של הפוטנציאל שלו רצופה באתגרים טכנולוגיים, רגולטוריים ובנושאי אימוץ וחוויית משתמש. הסיכונים הכרוכים בתחום, כולל פגיעויות אבטחה, תנודתיות גבוהה ואי-ודאות רגולטורית, הם משמעותיים ודורשים גישה זהירה ומודעת.
הבנה מעמיקה של הטכנולוגיות, היתרונות הפוטנציאליים והסיכונים הכרוכים היא חיונית עבור כל מי ששוקל לחקור את תחום ה-Web3 או להשתתף בו. ככל שהטכנולוגיה תמשיך להתבגר והקהילה תתמודד עם האתגרים הקיימים, כך יתבהר עתידו של Web3 ומידת השפעתו על עיצוב הדור הבא של האינטרנט והחברה הדיגיטלית.
כתבות שאולי יעניינו אתכם
ביטקוין מול את'ריום: ההבדלים המרכזיים שכל משקיע חייב להכיר
