יצירת קשר
בקצרה: The Graph הוא פרוייקט קוד פתוח המאפשר לאפליקציות לחפש נתונים ספציפיים בזמן אמת ללא הצורך להריץ רשת שלמה בעצמם או להסתמך על מאגר מידע ריכוזי הנתון לשינוי על ידי גורמים זדוניים.
The Graph מנתח ואוסף נתונים מהבלוקצ'יין לפני שהוא מאחסן אותם ב"מגירות" שונות, הנקראות Subgraphs, ומאפשר לכל אפליקציה לשלוח שאילתה למערכת שלה ולקבל מענה מיידי.
כל רשת בלוקצ'יין היא מעין מאגר נתונים גדול ששומר את כל היסטוריית ההעברות שבוצעו על גבי הבלוקצ'יין. חשבו על מעין בסיס נתונים כלשהו - מחברת או קובץ אקסל המתעד כל העברה בין אדם אחד לשני של המטבע הדיגיטלי.
כשבסיס הנתונים הזה גדל באופן משמעותי – נהיה קשה למצוא תיעוד ספציפי, נכון להיום, חוץ מנקודת הזמן שבה בוצעה הטרנזקציה, אין סדר או צורת ארגון ספציפית לאיך שהטרנזקציות (ההעברות) בוצעו.
הדבר הזה יוצר בעצם בעיה.
קשה לנו לחפש מידע ספציפי על הרשת.
למשל, אם ניקח את Uniswap – היא בורסת קריפטו מבוזרת הפועלת "ללא מתווכים" (קישור לעמוד המטבע) כדוגמה, כאשר אנחנו מסתכלים על המחיר של אית'ריום המוצג בבורסה יש שתי אפשרויות לאיך המחיר הזה מגיע אלינו בזמן אמת.
אפשרות אחת, יוניסוואפ שומרים מאגר נתונים עצמאי ובו הם מאכסנים בין היתר את מחירי
המטבעות.
אפשרות שניה, יוניסוואפ מריצים צומת של הרשת ועוקבים באופן אקטיבי אחרי כל הטרנזצקיות שמתבצעות, ממיינים אותן ומחפשים את המחיר המעודכן של המטבע.
השיטות האלה מציבות שתי בעיות עיקריות:
1. במידה ויוניסוואפ שומרים מאגר נתונים עצמאי או מסתמכים על ספק חיצוני, אנחנו נחשפים לבעיית ביזוריות ובכך פגיעים למניפולציות או טעויות הקורות במאגר המידע של הספק.
2. במידה ויוניסוואפ מחפשים את המחיר העדכני בכל זמן נתון, זו פעולה שדורשת הרבה זמן וכוח מיחשוב, מה שיגרום לכך שהמחיר המוצג יגיע אלינו באיחור ועלול להיות לא מדוייק.
בגלל המצב הזה קם הצורך לתשתית מבוזרת לשמירה וחיפוש נתוני עבר והווה על גבי הרשת.
פה נכנס התפקיד של The Graph ויכולות האיכסון וחיפוש המידע בצורה מבוזרת.
כדי להבין את the graph ואת מה שהפרוייט מציע, נצטרך להבין מה הוא API או בשמו המלא "application programming interface" ולמה הוא משמש אותנו ביום-יום.
API או בעברית "ממשק תכנות יישומים", הוא דרך לקשר בין אפליקציות או בסיסי נתונים בעזרת קוד.
לדוגמא, כאשר אנחנו קונים מוצר חדש באתר כמו Amazon או eBay, כשנגיע לשלב התשלום לרוב נוכל לראות שיש בפנינו כמה אפשרויות לביצוע התשלום כגון: כרטיס אשראי, PayPal, Google Pay, Apple Pay, ועוד אפשרויות שונות.
מה שקורה מאחורי הקלעים הוא שהאפליקציה שבה אנחנו משתמשים בעצם שולחת בקשת מידע עם הנתונים הרלוונטים אלינו לשירות או מאגר המידע ומקבלת בחזרה את התשובה שאנחנו רוצים.
למשל בקניה באמאזון, אם נבחר באופצית התשלום עם PayPal, בפועל אמאזון ישלחו קריאת API לשרתים של פייפאל שמכילה את שמות ומחיר המוצרים שעליהם אנחנו רוצים לשלם, וכך פייפאל ידעו על ידי אותה הקריאה, לחייב את החשבון שלנו ובאותו זמן ישלחו חזרה אישור לאמאזון שהתשלום אכן עבר בהצלחה.
דוגמא נוספת היא כאשר אנחנו רוצים לחפש טיסות באתר כמו Kayak,
על פי הגדרות החיפוש שלנו, אתר ישלח קריאות לבסיסי הנתונים של חברות התעופה \ נמלי התעופה, יקבל מהם את רשימת הטיסות הקרובות ליעד שבו בחרנו, יקבל בחזרה את פרטי הטיסות ויציג לנו אותן או אפילו כשאנחנו מקבלים עדכון בפלאפון שלנו לגבי מזג האוויר.
בואו נדמיין שהבלוקציין הוא אינציקלופדיה של ערכים.
כדי לקרוא על ערך מסויים, אנחנו נפנה קודם כל לתוכן העניינים (index באנגלית), ונחפש בו את הערך שאנחנו מעוניינים לקרוא עליו.
בתוכן העניינים נוכל למצוא את הערך שאנחנו מחפשים ובאיזה מספר עמוד נוכל לקרוא עליו בספר.
עם בלוקצ'יינים המצב שונה, אין לנו index מסודר שדרכו נוכל לגשת למידע ישירות.
כמו שנכתב בתחילת המאמר, כדי למצוא מידע מסויים על הבלוקצ'יין, ניקח את אית'ריום כדוגמה, מפתחים ואפליקציות צריכים להריץ "צומת" של הרשת בעצמם ולחפש את המידע בין הבלוקים בצורה עצמאית. עבודה לא פשוטה שלוקחת זמן יקר.
אם נחזור לדוגמאת האינציקלופדיה, במידה היינו רוצים לחפש ערך מסויים, אפשר להשוות את אופן התהליך ללקרוא את כל האינציקלופדיה רק כדי להגיע לערך שאנחנו מחפשים, ובשביל כל ערך שנרצה לחפש, נצטרך לקרוא מחדש את כל הספר עד שנגיע לערך הרצוי.
דבר זה משאיר למפתחים שתי אפשרויות:
- לקרוא ולחפש את המידע כל פעם מחדש על הרשת. (פעולה שתיקח הרבה זמן ומשאבים)
- לשמור בעצמם את המידע והכניס אותו לבסיס נתונים בצורה קבועה וכך "להכין בעצמם" תוכן עניינים לפעולות עתידיות. (פעולה שמורידה את רמת הביזור של האפליקציה ואף מוסיפה עוד נקודת כשל אפשרית בדרך)
פה נכנס The Graph.
הפרוייקט לקח על עצמו להיות מרכז לאיסוף, סידור ושמירה על תוכן עניינים לרשת בצורה מבוזרת ובכך לקצר לאפליקציות את זמן הפיתוח והשימוש בכך שהן יכולות לפנות ישירות לתוכן של The Graph כדי לקבל את המידע המבוקש, וגם לשמור את בסיס הנתונים הזה בצורה מבוזרת ובכך להמנע מהסתמכות המשתמש על אמינות המידע שהאפליקציה משתמשת בו.
בצורה הזו, כל פרוייקט יכול להריץ לעצמו תהליך הנקרא “Subgraph” שהוא בעצם מין תוכן עניינים ייעודי לפרוייקט ולהגדיר איזה מידע חשוב להם וירצו לשמור כדי לגשת אליו בצורה קלה יותר בתאריך מאוחר יותר.
בנוסף, משתמשים ואפליקציות אחרות, יכולות לגשת למידע הקיים באמצעות קריאות API ובכך לקבל בקלות ובמהירות רק את המידע הרלוונטי.
בשונה מChainlink, שנועד כדי להנגיש מידע חיצוני לתוך הרשת, The Graph מנגיש מידע מהרשת לעולם החיצון.
לכן, בגלל צורת האכסון וקלות הגישה לנתונים שThe Graph מאפשרים, יש הקוראים לפרוייקט "הגוגל של הבלוקצ'יין".
כמו שגוגל מאפשרת לנו לחפש מידע מדוייק על גבי הרשת, The Graph מאפשר לנו לחפש מידע מדוייק על גבי הבלוקצ'יין.
כדי להבין את התהליך בצורה טובה יותר, בואו ניקח את הפרוייקט “ENS” כדוגמא.
ENS הוא פרויקט של איתריום להענקת כתובת URL עם הסיומת eth – הבעלות עליהם נרשמת בבלוקצ'יין.
התהליך עובד בצורה הבאה:
1. הפרוייקט יוצר לעצמו תהליך בשם Subgraph, מגדיר אילו סוג פעולות ירצה לשמור לשימוש עתידי ויוצר קובץ (schema) שבו ישמר המידע הרלוונטי.
2. כאשר אדם מסויים משתמש באפליקציה, החוזה החכם שולח טרנזקציה לרשת. הטרנזקציה הזו יוצרת כמה "אירועים" בזמן החישוב שלה.
כמו למשל "הדומיין name.eth נרשם ע"י ארנק x בתאריך y ותוקפו נגמר בתאריך z"
3. תהליך הSubgraph שהוגדר עוקב באופן קבוע אחרי הפעולות על רשת ושומר את המידע הרלוונטי לבסיס הנתונים.
4. כאשר האפליקציה רוצה לקבל מידע מסויים על פעולות עבר, היא שולחת קריאה לבסיס הנתונים בתוספת איזה מידע היא רוצה לקבל בחזרה, והתהליך מחזיר את המידע בצורה מסודרת וניתנת לשימוש בצורה פשוטה.
כמו למשל: "לאילו דומיינים יפוג התוקף בחודש הקרוב", חיפוש זה ישלח למאגר הנתונים ויוכל בצורה קלה למצוא את כל אותם הדומיינים שתוקפם עומד לפוג.
זאת במקום להצטרך לחפש את כל הדומיינים הרשומים בלוק אחר בלוק ולחלץ משם את המידע לגבי סיום התוקף שלהם.
התהליך הזה מבוצע ומפוקח על ידי משתמשים התורמים לסדר ואמינות המידע.
המשתמשים האלו מתחלקים ל3 קבוצות:
Curators - משתמשים אלה הם בעצם האחראים על "סימון" הSubgraphs החשובים לפי דעתם. למשל אם הם חושבים שSubgraph מסויים מכיל מידע שיכול להיות שימושי לאפליקציות או משתמשים בעתיד.
משתמשים אלה מתומרצים בכך שהם מפקידים את הטוקנים שלהם לSubgraph שהם בחרו ובתמורה מקבלים באופן קבוע אחוזים מכלל עמלות החיפוש של משתמשים בSubgraph שהם בחרו.
Indexers – משתמים אלה מפעילים צומת על גבי הרשת של The Graph ומספקים את שירות החיפוש ושמירת המידע לSubgraph שהCurators סימנו.
משתמשים אלה מתומרצים בכך שהם מקבלים "עמלות חיפוש" ובנוסף גם "פרס אינדקסר" על הפעולות שהם עושים.
Delegators – משתמשים אלה בעצם מעניקים לIndexers את הטוקנים שלהם ובכך גם "סומכים" על הIndexer לבצע את העבודה בצורה הטובה ביותר.
משתמשים אלה מתומרצים בכך שהם מקבלים חלק מהתמריצים של הindexer שהם בחרו במידה ואלה עשו את עבודתם בצורה טובה.
במטרה להאיץ ולשפר את התהליכים על גבי הרשת, הצוות מאחורי The Graph חברו ל Semiotic Labs המתמכים בשילוב טכנולוגיית הAI על גבי הבלוקציין והפכו לצוות הגרעין הרביעי בפרוייקט.
ביחד, הפרוייקט פיתח כלים כגון AutoAgora, Allocation Optimizer, Natural Langueage Querying
AutoAgora נבנה במטרה לעזור לIndexers לשפר את תמחור השירות שלהם שבדרך כלל לוקח זמן והרבה עבודת חישוב, על ידי החלטה אוטומטית על מחיר השירות בהתחשב בהיצע השוק ומחיר המטבע GRT.
דבר זה מציע תמחור דינמי לשירותי הIndexers ונותן להם את האפשרות להציע שירותים בצורה תחרותית ודינמית יותר מבעבר.
Allocation Oprimizer הוא כלי הנועד לעזור לIndexers להחליט על אילו Subgraphs כדאי להם לספק את השירות שלהם.
הבעיה המקורית היא שכאשר Curator מצביע על Subgraph מסויים כאחד שכדאי לספק לו שירות, הגיוני שכל הIndexers ימשכו דווקא אליו ובכך יפגעו שאר הSubgraphs ולא יקבלו שירות. מצב כזה הוא לא איאדלי ואף גורר כנסות לספקי השירות במידה והרשת רואה שיש יותר מידי ספקים על אותו הSungraph.
לכן, הכלי נועד לעזור לספקי השירות לחשב את כדאיותם לספק שירות לSubgraph אחד על פני האחר בהתחשב במצב הרשת ועלויות השירותים, דבר שלרוב לוקח זמן עבודה וחישוב משמעותיים ולכן הרבה ספקי שירות עלולים להמנע מביצוע פעולה כזאת בצורה עצמאית.
כיום, בהינתן גודל המידע שלThe Graph יש גישה אליו על גבי הרשתות ואיכותו הגבוהה, החברה עובדת על בניין כלים המנגישים את ניתוח המידע לכל דורש בעזרת כוח הAI ובעתיד הקרוב יוכלו משתמשי הקצה (זאת אומרת אנחנו) לחפש מידע על גבי הרשת באמצעות שפה פשוטה וללא שום ידע טכני מיוחד.
צוות הפרויקט מורכב ממומחים בתחומי המדעי הנתונים, למידת מכונה, בינה מלאכותית ותכנות. הצוות עובד יחד כדי לפתח ולשפר את טכנולוגיית המוצר, תוך שימוש בידע ובניסיון עשיר ומגוון.
צוות המייסידים כולל את:
יניב טל, שהקים את חברת Workflo העוסקת בתחום הUI ואת חברת TapSavvy העוסקת בתחום תשלומי מובייל.
ברנדון רמירז, אחד ממייסדי Edge & Node, הצוות הראשוני מאחורי פרוייקט The Graph.
יאניס פולמן, גם הוא אחד ממייסי Edge & Node, הצוות הראשוני מאחורי פרוייקט The Graph.
ביוני 2020, The Graph גייס 5 מיליון דולר במכירה מטבעות ראשונית לשחקנים הכי מעניינים בשוק הקריפטו, בינהם: Framework Ventures, Coinbase Ventures, CoinDesk Digital Currency Group, Multicoin Capital, DTC Capital ואחרים.
GRT הוא המטבע של הפרוייקט The Graph, בהתחלה הושק כERC-20 על רשת אית'ריום אך כיום ניתן למצוא אותו גם על רשתות אחרות כגון ארביטרום, סולנה אבאלנץ' ועוד.
למטבע יש כמה שימושים כמו סיפוק תמריצים למשתתפי הרשת (indexers, delegators, curators), לנעילה על גבי Subgraphs כדי לאותת את חשיבותם, או כדי לאפשר לindexer לחפש ולספק מידע.
המטבע GRT הוא היחיד המשמש לפעולות מפתח ברשת. לדוגמה, אפליקציות כגון Uniswap, Aave, Curve המבקשים מידע ועל כך משלמים עמלה בGRT
GRT משמש כדי להבטיח את שלמות הנתונים המאובטחים ברשת שלו. כל משתמש, בין אם הוא indexer, או delegator, חייב להחזיק את המטבע GRT כדי לבצע את תפקידיו, ובתמורה להרוויח עמלות מהרשת על הפעולות שאותן הוא מבצע.
בנוסף, המטבע משמש כמטבע משילות (Governance) כל מי שמחזיק GRT יכול להשתתף בהחלטות המשפיעות על הרשת, ולהצביע על הצעות לכללים המסדירים את השימוש בפלטפורמה.
חשוב לקחת בחשבון שלמרות שההיצע ההתחלתי היה 10 מליארד מטבעות בזמן ההנפקה, קיימת בעצם איפלציה של כ3% בשנה הנכנסים לשוק בצורה של תמריצים למשתתפי הרשת, ובנוסף לכך, מתקיימת "שריפת מטבעות" של כ1% מסך עמלות החיפוש על הרשת, 1% מסך סימוני הCurators, ו0.5% מסך ההפקדות של Delegators לIndexers.
נכון לתאריך 18/03/2024 נשרפו כ 35,390,000 מטבעות על רשת ארביטרום, וכ 26,955,750 מטבעות על הרשת הראשית של אית'ריום.
כמו בכל פרוייקט, גם The Graph מכיל בתוכו סיכונים גם אם לא נראים על פני השטח.
למשל, הסיכון הבולט הוא, חוסר שימוש ברשת או העדפת המשתמשים ברשתות אחרות כמו למשל Covalent או SubQuery שנועדו לפתור בעיות בנושאים חופפים.
רק חשוב לציין שדבר זה נכון לגבי כל פרוייקט באשר הוא, בין אם על הבלוקצ'יין או ב"עולם האמיתי".
בנוסף, ישנן גם סכנות אחרות למשתמשי הרשת.
Indexers אם למשל Indexer מספק מידע שגוי או פועל בצורה זדונית, הוא עלול למצוא את עצמו "נענש" ובכך יאבד חלק ממטבעות הGRT שלו.
Delegators צריכים לשים לב לתנאים שמציבים הIndexers, למשל, Indexer מסויים יכול להחליט שהוא לוקח 100% מהעמלות על מתן השירות ובכך מונע מהDelegator לקבל את מה שמגיע לו. וזה בנוסף לעמלות שאותו Delegator יצטרך לשלם לרשת עצמה על כך שהפקיד את המטבעות שלו.
אלו דברים שחשוב לשים לב אליהם לפני השתתפות פעילה ברשת.
וכמובן שתמיד חשוב לזכור שלמרות כל הבקרות והבדיקות, יכולות להיות בעיות בקוד שעלולות להיות מנוצלות לרעה על ידי שחקנים זדוניים בשוק.
The Graph מהווה חלק אינטרגלי בתקשורת בין אפליקציות לבין הרשת עליה הן יושבות.
הפרוייקט מקצר את זמן הפיתוח בכך שמקל על המפתחים לבנות כלים להנגשת המידע, ובנוסף מבטל נקודת כשל ריכוזית בכך שנותן דרך לעקוף מאגרי נתונים מרוכזים והחלפתם בפתרונות מבוזרים ושקופים.
בהתחשב בגודל השירות הזה בתחום המקביל (האינטרנט) והצורך העצום בכלים בסגנון, מדובר בפרוייקט מפתח בעל פוטנציאל משמעותי שבא לתת פתרון אמיתי לבעיות רציניות בתחום הקריפטו.
דיסקליימר
החברה בעלת אישור המשך עיסוק מספר 57505 למתן שירות בנכס פיננסי מכוח בקשה לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. החברה אינה בעלת רישיון כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. אין באמור באתר משום ייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין באמור באתר משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במטבעות וירטואליים ו/או במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי. השקעה במטבעות וירטואליים הינה מסוכנת ועשויה לגרום להפסד של מלוא ההשקעה. תחום המטבעות הווירטואליים כרוך בחוסר וודאות רגולטורי, מיסויי ויישומי על ידי גופים שונים עמם נדרשים יחסי גומלין לצורך ביצוע פעולות.
.png)
