יצירת קשר
בעשור האחרון, שוק הקריפטו עבר מסע מטלטל. הוא התחיל כניסוי טכנולוגי של קומץ "גיקים", עבר דרך בועות של התלהבות וקריסות כואבות, והגיע למקום שאיש לא חזה לפני עשור: מרכז הבמה של וול סטריט.
אם בעבר המילה "ביטקוין" גרמה למנהלי השקעות שמרנים להרים גבה ולדבר על "תנודתיות פרועה", היום המנגינה השתנתה. אנחנו נמצאים בעידן ה"היוודעות" (Realization). זהו רגע מכונן שבו העולם הפיננסי מבין שהקריפטו כאן כדי להישאר. זה לא אומר שהסיכון נעלם - קריפטו הוא עדיין נכס תנודתי - אבל זה אומר שהפחד מהלא נודע הוחלף בכלים לניהול סיכונים.
השינוי הזה לא קרה ביום אחד. הוא הונע על ידי שלושה כוחות ענק: הון מוסדי שמחפש סדר, תאגידי ענק שמחפשים הגנה על המזומן שלהם, ומדינות שמבינות שהכלכלה הדיגיטלית היא נכס אסטרטגי ריבוני.
במשך שנים, מנהל השקעות בקרן פנסיה גדול היה יכול רק לחלום על קניית ביטקוין. היו לו שלוש בעיות מרכזיות:
בינואר 2024, עם אישורן של קרנות הסל (Spot Bitcoin ETFs) בארה"ב, כל המחסומים האלה קרסו. ה-ETF הוא למעשה "עטיפה" מוכרת. מנהל ההשקעות לא צריך להתעסק עם ארנקים דיגיטליים; הוא פשוט קונה "נייר ערך" בבורסה, בדיוק כמו שהוא קונה מניה של אפל או קוקה-קולה.
ההצלחה הייתה מדהימה. קרן ה-IBIT של בלאקרוק הפכה לקרן שצמחה הכי מהר בהיסטוריה של וול סטריט. למה זה חשוב? כי כשגוף כמו בלאקרוק, שמנהל מעל 10 טריליון דולר, נותן "חותמת כשרות" לביטקוין, כל שאר השוק מקבל אור ירוק להיכנס.
בעבר, שוק הקריפטו נשלט על ידי משקיעים פרטיים שחיפשו "להתעשר מהר". זה יצר שוק עצבני ותנודתי. היום, נכנס לתמונה "הכסף הסבלני".
השלב הבא באבולוציה הוא המעבר מ"השקעה" ל"רזרבה". מה זה אומר? חברות ומדינות מתחילות להחזיק ביטקוין כחלק מה"מחסן הפיננסי" שלהן.
אי אפשר לדבר על המהפכה הדיגיטלית בלי להסתכל על מה שקורה כאן אצלנו. ישראל, "אומת הסטארט-אפ", היא מהמובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות בלוקצ'יין, סייבר ופינטק. המוחות הישראליים הם אלו שבונים את התשתיות של עולם המחר, והיום - יותר מתמיד - גם המשקיע הישראלי מתחיל ליהנות מהפירות הללו.
נכון, המערכת הפיננסית המסורתית בישראל היא שמרנית מטבעה, אבל דווקא בתוך השמרנות הזו טמונה ההזדמנות. אנו עדים כעת ל"יישור קו" רגולטורי" מרתק: בנק ישראל והרשויות המקומיות פועלים ליצירת מסגרת שתאפשר לכסף המקומי לזרום בבטחה אל תוך הנכסים הדיגיטליים. עבור המשקיע הנבון, זהו הרגע המדויק שבו ה"חספוס" של תחילת הדרך מפנה את מקומו למסלולים מוסדרים ובטוחים יותר.
ב-פרוקסיביט אנו רואים את עצמנו כחלוצים שסוללים את הדרך הזו עבורכם. במקום להתמודד לבד עם המורכבות, אנו מהווים את הגשר המקצועי שמאפשר למשקיעים ישראלים – פרטיים ומוסדיים כאחד - להיכנס לשוק הקריפטו בראש שקט, תוך עמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר. המעבר של ישראל לעידן הדיגיטלי הוא לא מכשול, אלא השלב הבא באבולוציה של הכלכלה שלנו. מי שמזהה את המגמה הזו היום, ממצב את עצמו בחזית החדשנות הפיננסית של מחר.
אחת השאלות הכי נפוצות היא: "אבל קריפטו זה כל כך תנודתי, איך אפשר להשקיע בזה?". התשובה היא שכניסת המוסדיים משנה את ה-DNA של המחיר. כשמשקיע מוסדי נכנס, הוא לא מוכר בלחץ בגלל ציוץ כזה או אחר. הוא עובד עם אלגוריתמים, עם ניהול סיכונים ועם ראייה של שנים קדימה.
הנוכחות של "הכסף החכם" יוצרת:
מסעו של הקריפטו מהשוליים למרכז הוא סיפור על התבגרות. אנחנו כבר לא בשלב של "האם זה אמיתי?", אלא בשלב של "איך אני משלב את זה בתיק שלי בצורה חכמה?".
המעבר לעידן ה"היוודעות" דורש ליווי מקצועי. זה לא רק לקנות מטבע; זה להבין את המבנה המשפטי, את אבטחת הנכסים ואת המגמות העולמיות. ב-פרוקסיביט, אנחנו רואים את עצמנו כגשר הזה. אנחנו כאן כדי להנגיש את המורכבות של עולם הקריפטו לסטנדרטים המקצועיים והבטוחים שמשקיעים מצפים להם ב-2026 ומעבר לה.
העתיד הפיננסי הוא דיגיטלי, והוא קורה עכשיו. השאלה היא רק אם אתם בוחרים להיות חלק מהמפץ הגדול הזה.
דיסקליימר
החברה בעלת אישור המשך עיסוק מספר 57505 למתן שירות בנכס פיננסי מכוח בקשה לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. החברה אינה בעלת רישיון כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. אין באמור באתר משום ייעוץ ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס ואין בו משום תחליף לשירותים כאמור המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אין באמור באתר משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במטבעות וירטואליים ו/או במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים. אין באמור כדי להוות התחייבות להשאת תשואה כלשהי. השקעה במטבעות וירטואליים הינה מסוכנת ועשויה לגרום להפסד של מלוא ההשקעה. תחום המטבעות הווירטואליים כרוך בחוסר וודאות רגולטורי, מיסויי ויישומי על ידי גופים שונים עמם נדרשים יחסי גומלין לצורך ביצוע פעולות
