יצירת קשר
הרבעון השלישי של שנת 2025 סימן נקודת מפנה משמעותית עבור שוק הנכסים הדיגיטליים, שהגיעה לשיאה ב-11 ביולי, כאשר הביטקוין קבע שיא מחיר היסטורי חדש של 118,872 דולר. להישג זה הייתה משמעות סמלית ומעשית כאחד: לראשונה, שווי השוק המצרפי של הביטקוין, אשר חצה את רף 2.3 טריליון הדולר, עקף את זה של תאגידי ענק מבוססים כמו אלפאבית (חברת האם של גוגל) ואף את שוויה הכולל של סחורה ותיקה כמו מתכת הכסף. בכך, אותת הביטקוין על כניסתו לשכבה העליונה של נכסים גלובליים.
עם זאת, ניתוח מעמיק של הגורמים לגל העליות חושף תמונה מורכבת, השונה מהותית ממחזורי העלייה הקודמים. המומנטום לא נבע מסנטימנט ספקולטיבי, אלא הוזן על ידי כניסה שיטתית ועקבית של הון מוסדי בהיקפים חסרי תקדים, אשר מצא את דרכו לשוק בעיקר דרך קרנות הסל (ETFs) החדשות שאושרו למסחר בארצות הברית. מאמר זה מציג ניתוח של המנגנונים המרכזיים שהניעו את העליה האחרונה, את תזות ההשקעה של הגופים המובילים, את ההקשר המאקרו-כלכלי ואת טיעוני הנגד המרכזיים.
הזרמת ההון ל-11 קרנות הסל העוקבות אחר מחיר הספוט של הביטקוין הייתה הגורם הישיר והמרכזי לעליית המחירים במחצית הראשונה של 2025. נכון ליולי 2025, סך ההזרמות נטו (Net Inflows) לקרנות אלו חצה את רף ה-68 מיליארד דולר. קצב ההזרמה הגיע לשיאים יומיים, עם כניסה של מעל 1.18 מיליארד דולר ביום מסחר בודד. קרן IBIT של בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, הובילה את המגמה עם נכסים מנוהלים (AUM) בשווי של מעל 76 מיליארד דולר, והפכה לקרן הסל בעלת הצמיחה המהירה בהיסטוריה.
פעולתן של הקרנות יצרה מנגנון שהשפיע ישירות על מאזן ההיצע והביקוש בשוק. הביקוש המוסדי הגובר למניות בקרנות חייב את מנהלי הקרנות לרכוש כמויות גדולות של ביטקוין בשוק הספוט כדי לגבות את המניות החדשות שהונפקו. רכישות עקביות אלו הקטינו באופן משמעותי את היצע הביטקוין הנזיל והזמין למסחר, ובכך הפעילו לחץ חיובי מתמשך על המחיר. עליית המחירים, בתורה, שימשה אינדיקציה חיובית למשקיעים מוסדיים נוספים, אשר זיהו את המומנטום והגבירו את הביקוש לקרנות.
מבחינה מבנית, קרנות הסל סיפקו למשקיעים המוסדיים מסגרת פעולה מוכרת, מפוקחת ובעלת חיכוך נמוך, שאפשרה להם להיחשף לנכס לראשונה באופן ישיר. כפי שציין לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק, המוצר הפיננסי הזה תרם להגברת הנזילות והשקיפות בשוק הביטקוין, ובכך היווה זרז מרכזי למעבר של הנכס משולי עולם ההשקעות אל מרכזו.
כניסת ההון המוסדי לשוק הביטקוין לא התרחשה בחלל ריק. היא לוותה בגיבוש והפצה של נרטיבים ותזות השקעה ברורות על ידי דמויות מפתח בעולם הפיננסים, שכל אחת מהן פנתה למגזר אחר של השוק המוסדי. שלוש דמויות כאלה בלטו במיוחד: לארי פינק, מייקל סיילור וקאת'י ווד. הטיעונים המשלימים שלהם יצרו תמונה אסטרטגית מקיפה ששכנעה קשת רחבה של מקבלי החלטות כי הקצאת הון לביטקוין אינה עוד בגדר הימור, אלא מהלך אסטרטגי חיוני.
כמנכ"ל בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, לארי פינק העניק לביטקוין את "חותמת הכשרות" הממסדית. הוא מיסגר את השקת קרן הסל לא כהימור ספקולטיבי, אלא כשלב הבא באבולוציה של השווקים הפיננסיים ובדמוקרטיזציה של הגישה להשקעות. התזה המרכזית שלו הציגה את הביטקוין כנכס גידור מאקרו-כלכלי וכמכשיר בינלאומי להגנה על עושר מפני פיחות מטבעות וחוסר יציבות פוליטית. באחד מציטוטיו המשפיעים ביותר, פינק הצהיר: "אם אתה חושש מפיחות המטבע שלך, או מהיציבות הכלכלית או הפוליטית של המדינה שלך, יש לך מכשיר בינלאומי בשם ביטקוין שיתגבר על הפחדים המקומיים האלה".
מייקל סיילור, יו"ר חברת מיקרוסטרטג'י, סיפק לשוק מודל תפעולי אגרסיבי ומוכח לאימוץ ביטקוין כנכס רזרבה מרכזי במאזן התאגידי. האסטרטגיה שלו פשוטה וחד-משמעית: "אנחנו מתכוונים לקנות ולהחזיק ביטקוין ללא הגבלת זמן, באופן בלעדי ובטוח". תחת הנהגתו, החברה צברה למעלה מ-597,000 מטבעות ביטקוין, והפכה את עצמה למעין קרן סל תפעולית לביטקוין. סיילור מציג את הביטקוין כ"זהב דיגיטלי", נכס בעל היצע מוגבל שנועד לשמור על ערך באופן עדיף על פני מטבעות פיאט.
בעוד פינק סיפק את הלגיטימציה וסיילור את המודל התאגידי, קאת'י ווד, מנכ"לית קרן ההשקעות ARK Invest, סיפקה את תזת הצמיחה העתידנית, שפנתה למשקיעי טכנולוגיה. בניגוד לאחרים, הטיעונים של ווד מעוגנים במודלים כמותיים מפורטים. דוח "Big Ideas 2025" של הקרן הציג מודל המנתח את הפוטנציאל של הביטקוין להגיע למחיר של 1.5 מיליון דולר עד 2030, כאשר ההנחה המרכזית היא שהשקעה מוסדית היא המנוע המרכזי. ווד טוענת כי "המוסדות בקושי החלו להקצות" הון לנכס, וכי ככל שהביקוש המוסדי יפגוש את ההיצע המוגבל, התאמת המחיר כלפי מעלה תהיה "דרמטית".
ניתוח נתוני הבלוקצ'יין (On-Chain Data), המאפשר בחינה של הפעילות הכלכלית ישירות על גבי רשת הביטקוין, מספק אימות כמותי לתזה כי העליה האחרונה מונע על ידי הון מוסדי ו"ידיים חזקות", תוך השתתפות נמוכה באופן חריג של משקיעים קמעונאיים. ה"טביעת אצבע" הדיגיטלית של הראלי הייתה שונה באופן מובהק ממחזורים קודמים.
ביולי 2025, רק כ-15% מהשוק הורכב ממחזיקים לטווח קצר (אלו שרכשו ביטקוין בחודש האחרון). נתון זה עומד בניגוד חד לשיעור של כ-30% שנצפה בשיאי מחירים קודמים. הדבר מצביע על כך שהראלי נשלט על ידי מחזיקים ותיקים וגופים שצברו את הנכס באופן אסטרטגי לאורך זמן. מדדים התנהגותיים מחזקים מסקנה זו, ומראים כי רוכשים חדשים לא מיהרו למכור את המטבעות שלהם כדי לממש רווחים מהירים – סימן המעיד על שכנוע ועומק אסטרטגי. במקביל, הירידה המתמשכת ביתרות הביטקוין המוחזקות בזירות המסחר שיקפה מגמה ברורה של העברת מטבעות לארנקי אחסון (Holding).
בנוסף, מדדי הערכת שווי השוק הצביעו על כך שהשוק לא היה במצב של "התחממות יתר". מדד MVRV Z-Score, המודד את הפער בין שווי השוק הנוכחי לשווי השוק ה"ממומש", עמד על רמה של 2.2, הנמוכה משמעותית מסף ה-2.7 אשר סימן היסטורית שיאי שוק "אופוריים". נתונים אלה, יחד, מציירים תמונה של ראלי "קר", המונע על ידי הון מחושב ולא על ידי סנטימנט קמעונאי סוער.
המעבר של ההון המוסדי לביטקוין הואץ על ידי סביבה מאקרו-כלכלית גלובלית שהפכה נכסים אלטרנטיביים, שאינם כפופים למדיניות ממשלתית, לאטרקטיביים במיוחד. במהלך 2025, הבנק הפדרלי של ארה"ב נקט במדיניות זהירה והותיר את הריבית בטווח יעד של 4.25% עד 4.50%. במקביל, ציפיות האינפלציה לטווח של עשר שנים, כפי שהשתקפו בשוק האג"ח, נותרו יציבות סביב 2.34%, מה שסימן לשוק כי החשש משחיקת כוח הקנייה של הדולר עודנו קיים.
סביבה זו יצרה "אי-ודאות פרודוקטיבית" שהפכה את הביטקוין לאטרקטיבי. מצד אחד, החשש המתמשך מאינפלציה דחף משקיעים לחפש הגנה מפני פיחות. מצד שני, הציפייה בשוק להורדות ריבית עתידיות יצרה סביבת נזילות נוחה ותמכה בנכסי סיכון. הביטקוין, לפיכך, מותג כפתרון כפול: הגנה מפני הסיכון האינפלציוני הנוכחי, ובה בעת נכס שעשוי להרוויח מהתגובה המוניטרית העתידית.
בנוסף, מגמת ההיחלשות של הדולר האמריקאי, אשר מדד ה-DXY המשקף אותו ירד לרמות נמוכות, חיזקה את הנרטיב של ביטקוין כאלטרנטיבה. נתונים הראו מתאם שלילי חזק (0.70-) בין מדד הדולר למחיר הביטקוין, מה שמסמן שלב נוסף בהתבגרותו של הנכס, המגיב כעת באופן ברור לתזרימי הון גלובליים ולא רק לגורמים פנימיים לשוק הקריפטו.
מגמת האימוץ של הביטקוין היא תופעה גלובלית. ההבדל בין ביצועי קרנות הסל בארה"ב (מעל 140 מיליארד דולר בנכסים) ובאסיה (כ-270 מיליון דולר בהונג קונג) מדגים את הדומיננטיות של שוקי ההון האמריקאיים, אך במקביל, האימוץ התאגידי והמוסדי מתפשט גם באירופה ובאסיה, אם כי בצורות אחרות.
ההתפתחות המשמעותית ביותר היא כניסתן של מדינות וקרנות עושר ריבוניות לזירה. לצד אל סלבדור ובהוטן, המהלך הבולט ביותר הגיע מקרן העושר של אבו דאבי (Mubadala), שרכשה מניות בקרן הסל של בלאקרוק בשווי של 436.9 מיליון דולר. מהלכים אלה מספקים חותמת ממסדית גבוהה ומפעילים דינמיקה של תורת המשחקים, שבה מדינות עשויות לחוש לחץ לרכוש ביטקוין כהגנה אסטרטגית.
לצד המומנטום השורי, חיוני להציג באופן מאוזן את הביקורת והטיעונים הנגדיים. חסיד הזהב פיטר שיף דחה את הראלי כ"הסחת דעת" ספקולטיבית מההזדמנות האמיתית במתכות יקרות. הכלכלן נוריאל רוביני שמר על עמדתו כי הביטקוין הוא "אם כל הבועות", ללא ערך פנימי, ומצביע על ריכוזיות עושר קיצונית בנכס. בנוסף, קונצנזוס בקרב שמונה זוכי פרס נובל לכלכלה, שהגדירו את הביטקוין כבועה ספקולטיבית, מעניק משקל אקדמי משמעותי לעמדה הסקפטית. עם זאת, באופן חריג למחזורים קודמים, הביקורת מצד בנקי השקעות מרכזיים הייתה מתונה, תופעה שזכתה לכינוי "הכניעה המוסדית".
הראלי ההיסטורי של הביטקוין ביולי 2025 לא היה תוצאה של גורם בודד, אלא של התכנסות עוצמתית של כוחות שפעלו יחד ויצרו מעגל וירטואוזי. המנגנון (קרן הסל), הנרטיב (תזות ההשקעה), הסביבה המאקרו-כלכלית, ההוכחות מהשרשרת והמימד הריבוני – כולם יחד אפשרו את הזינוק במחיר ואת השינוי המבני במעמדו של הנכס.
במבט קדימה, מספר אינדיקטורים מרכזיים ישמשו כסימני דרך שיאותתו על המשך המגמה: זרימת ההון המוסדי לקרנות הסל, מדיניות הבנק הפדרלי, מדדי On-Chain כמו ה-MVRV, והתקדמות באימוץ הריבוני וברגולציה.
בסופו של דבר, ראלי 2025 ייזכר לא רק בזכות שיא המחיר שקבע, אלא בזכות השינוי המבני העמוק שהוביל – הפיכתו של הביטקוין מנכס נישתי לנכס לגיטימי במרכז המפה הפיננסית העולמית.
