מטבע דיגיטלי, הידוע בשם מטבע קריפטוגרפי (או בקיצור: מטבע קריפטו) הוא נכס דיגיטלי שנועד לשמש כאמצעי להעברת ערך (תשלום ומסחר).

ערכם של מטבעות דיגיטליים לא נקבע לפי ערך סחורה או לפי קביעה של גוף מרכזי אחד (כמו בנק מרכזי), אלא לפי הסכמה בין רשת המשתמשים ע"פ סטנדרטים של היצע וביקוש המכונים: "כוחות השוק".

המטבעות הדיגיטליים פועלים על תשתית של טכנולוגיית "ספרי חשבונות" מבוזרים (DLT), לרוב במערכת בלוקצ'יין (Blockchain) המשתמשת ברשת תקשורת עמית לעמית (peer-to-peer). מערכת הבלוקצ'יין משמשת כמסד נתונים ציבורי של עסקאות פיננסיות, בעודה "רושמת" את כל העברות המטבע ומאפשרת גישה ציבורית למידע.

הגדרת המטבע והעברתו נעשות באמצעות חוזים חכמים (Smart contracts), המושתתים על פרוטוקולי תקשורת המבוססים על אלגוריתמי הצפנה (קריפטוגרפיה), בין המשתמשים ברשת.

השימוש במטבעות דיגיטליים התרחב בשנים האחרונות הרבה מעבר להיותם אמצעי להעברת ערך. כל מטבע מציע שימושים שונים למשתמשיו בהתאם למערכת שיצר הפרויקט המקיף את המטבע הדיגיטלי.

מספר שימושים אפשריים למטבעות דיגיטליים הם*:

• משילות: מטבע השולט בארגון אוטונומי מבוזר

• רזרבה: מטבע רזרבה עולמי, שנוצר כתחליף לכסף

• מטבע יציב: מטבע דיגיטלי הצמוד לשער חליפין קבוע, כמו הדולר.

• אסימון חסר- תחליף (NFT): מקנה רישיון קריפטוגרפי לנכס ייחודי (Unique) ומבוזר

• ניירות ערך: מטבע המייצג ניירות ערך מהעולמות הפיננסים המסורתיים, דוגמת אג"ח ונדל"ן

• רשת חוזה חכם: מטבע המיוחד לתהליך הוכחת הקונצנזוס בבלוקצ'יין ציבורי.

^{*מטבע אחד יכול להשתייך למספר קטגוריות במקביל}

‍